מי שמכיר אותי טוב יודע שקופנהגן היא יעד שסימנתי לי כבר מזמן, משהו בה תמיד סיקרן אותי.
מילים כמו Lykke, Hygge ו Arbeijdsglaede הדהדו בשנים האחרונות מדנמרק החוצה, לרחבי העולם, והפכו שגורות במחוזות חובבי מדעי האושר.
רציתי לא רק לקרוא על, אלא להרגיש את. לראות מקרוב, להריח, לטעום ולחוות. לנסות להבין בעצמי את הקסם.
ככה יצא שמאיה ועדי חגגו יום הולדת 18 ולשמחתי התפוחות לא נפלו רחוק מהעץ. משיכה בלתי מוסברת שלהן לארצות סקנדינביה הפכה למתנת יום הולדת עבורן והגשמת חלום עבורי.
קופנהגן במאי.
מזג אויר נעים של אביב/ תחילת קיץ, אויר נקי ורחובות מצוחצחים.
שקט מופתי כי כמעט ואין מכוניות או תחבורה ציבורית ברחוב. כולם מתניידים באופניים, ברגל או ברכבת התחתית שהיא מאוד יעילה, נקייה ונעימה.
מים אפשר לשתות ישר מהברז, ואנשים שוחים בתעלות כי המים בריאים וצלולים. פארקים הם חלק בלתי נפרד מהנוף האורבני, והכל מסביב מאוד ירוק. אנחנו נהנינו מאוד ב Rosenborg Gardens וב Churchill Park שהיה ממש מול המלון שלנו.
בדיוק ככה!
הדנים לא מתאמצים להיות נחמדים ולא יוצאים מגדרם.
גם בחנויות פגשנו תודעת שירות איך נאמר, מינימלית. הם פשוט הם, דנים.
בשמונה בבוקר מצלצל הפעמון של הכנסייה. אחרי 5 דקות של צלצולים אי אפשר שלא התעורר גם אם אתה לא ממשכימי הקום. מישהו החליט בשבילנו שככה זה. עכשיו קמים!
בתי הקפה והמסעדות כמו הרבה דברים אחרים בקופנהגן, הם מאוד ספציפיים. מעט מנות, זה מה יש.
אם החליטו באחת הקונדיטוריות הטובות בעיר apotek57 שהם מגישים רק קפה פילטר, אז יש רק קפה פילטר, ואף אחד לא מתבאס כי זה מה יש. הכל מאוד מדויק, אסתטי, טרי וטעים.
עוד מוסדות אוכל מומלצים - Buka, Atelier September Ø12 Coffee & Eatery וזה באמת על קצה המזלג, יש סצנת פוד טראקס ושווקי אוכל מעולים, מסעדות מישלן וכמובן מסעדת נומה המהוללת שבזמן שאנחנו היינו בעיר קפצה לפופ-אפ ביפן. הסתפקנו ב Popl מסעדת ההמבורגרים של אחד מיוצאי נומה שהיתה מעולה ממש עם המבורגר פטריות רעמת האריה שלה.
הוגה Hygge
על עיצוב סקנדינבי אני לא צריכה להרחיב. קופנהגן ועיצוב הם מילים נרדפות.
המילה Hygge לא קיימת באף שפה אחרת, וקשה מאוד להסביר אותה (או להגות אותה). היא אוירה, תחושת ביתיות וביטחון, שיחות אינטימיות ושתיקות, וכוס שוקו חם. היא אור נרות ומוזיקה, ולהתכרבל עם משיהו אהוב. מי שמבין עניין יודע לזהות מסעדה או בית קפה שיש בהם אווירה של הוגה. עיצוב חללים נעימים ותאורה נכונה עוזרים לייצר הוגה.
אחד המקומות שהכי נהניתי בביקור הוא מוזיאון העיצוב בקופנהגן. יש שם היסטוריה, אסתטיקה וחוויה, וגם תערוכה מרתקת שעוסקת בעולם העבודה העתידי ומציגה תרחישים שונים למודלים של עבודה מרחוק. אפשר לקבל הצצה גם באופן וירטואלי כאן.
מלוכה ומורשת
בכל מקום בקופנהגן יש דגל. ביום שהגענו לעיר הנסיך פרדריק חגג יום הולדת (כמקובל במסורת בית המלוכה הדני, השמות של כל היורשים לכתר הם כריסטיאן או פרדריק) ולכן כמות הדגלים בראש התורן הייתה גדולה פי כמה. יש גאווה מאוד גדולה בלהיות דני. מורשת, היסטוריה, דת ופולקלור. בלי ציניות.
יש הרבה מנהגים, חגיגות משפחתיות וקהילתיות, וכולם לוקחים חלק.
עוד ארוע שיא שהתרחש באותו סופשבוע היה ה Royal Run. השמועות אומרות שאותו בן מלכה נוהג לעשות כושר ולרוץ ברחובות העיר כאחד האדם, והעם מאוד אוהב את הקרבה והעממיות של בית המלוכה. את המרוץ יזם פרדריק ב 2018 כדי לעודד אורח חיים בריא, וביום המרוץ העיר היתה מלאה בילדים, הורים וסבים וסבתות שהשתתפו במרוץ ביחד.
איכות חיים
הדנים משלמים מיסים מאוד גבוהים ומקבלים הרבה בחזרה.
חופשת לידה היא 52 שבועות, לימודים ושרותי בריאות הם בחינם, בענייני הפרט מטפלים ביעילות ובאופן פרסונלי ומתחשב. ובכל זאת כשהיינו שם היתה שביתת אחיות והעובדים בשדה התעופה עשו עיצומים כי לא היה מספיק כח אדם.
אני לא יודעת אם צרת רבים זו נחמת טיפשים, אבל אפשר רגע לעצור ולהבין שלהיות עם מאושר זה ממוצע. אף פעם, אף אחד, בשום מקום, לא יכול להיות מאושר כל הזמן. הכל יחסי.
הצצה לפולטיקה הדנית אפשר לראות בסדרה הנהדרת בורגן.
למי שלא מכיר, הסדרה עוסקת בראשת הממשלה בירגיטה ניבורג, דמות שנכתבה בהשראתה של ראשת ממשלת דנמרק בת ה 45 מדה פרדריקסון. מדה (או Mette בדנית) היא השראה לילדות דניות במדינה בה יש שוויון הזדמנויות לנשים ויותר מ44% נשים משרתות במשרות ציבוריות.
ארביידסגלדה Arbejdsglaede
זה באמת לא סתם אוסף של אותיות, אלא מילה בדנית שמתמצתת את הגישה הדנית לעבודה.
עבודה בדנית - arbejde ושמחה זה glaede וביחד: שמח בעבודה!
המילה הזאת קיימת כנראה רק בשפות הנורדיות, מסתבר שאושר בעבודה הוא עניין חיוני עבור הסקנדינבים.
ארביידסגלדה פירושו שיש לך את החופש להתאים את העבודה שלך לחיים הפרטיים שלך, מה שמוריד הרבה חסמים והופך את הדנים מאושרים יותר.
איך נראית תרבות האושר בעבודה בדנמרק בפוסט הבא ממש בקרוב.
אמון
עוד תופעה שאי אפשר היה להתעלם ממנה זה שכולם משאירים את האופניים ברחוב, בלי לקשור. ואין גניבות.
החלונות בבתים גדולים מאוד ואפשר להציץ פנימה בקלות. ולא מציצים.
אמנם לא יצא לנו לראות, אבל מספרים שההורים משאירים את הילדים ברחוב בעגלה והולכים למסעדה או מסיבה, גם כי הם מאמינים שלחשוף אותם לקור זה בריא ומחשל, וגם כי הם יכולים.
אחד הפרמטרים שנחקרו כמגדילי אושר הוא אמון, לדעת שסומכים עליך, ושאתה יכול לסמוך על אחרים. בעבודה, ובחיים עצמם.
להפיץ את בשורת האושר
פחות משבוע בילינו בבירה הדנית, מה שבטוח לא הופך אותי למומחית בתחומם. אבל כמי שחוקרת אושר כבר כמה שנים אני עוקבת אחרי עבודתו המופלאה של Meik Wiking שעוסק בהפצת האושר הדני לעולם. מיק מנהל מכון מחקר לאושר The Happiness Research Institite ואני עוקבת ולומדת ממנו המון, קוראת את הספרים שלו בשקיקה ובעיקר מנסה להבין מה אני יכולה לעשות (חוץ מלקנא בכמה טוב ויפה שם) כדי להגדיל, אפילו במעט, את האושר שלנו כאן בלבנט.
יש לי בבית את כל הספרים של מיק, ובנסיעה הזו רכשתי גם קלפי ההוגה ואת הספר החדש שלו - My HYGGE HOME
לוקה Lykke
אושר בדנית זה Lykke. אושר מורכב מהרבה דברים, ויש לו משמעות שונה לאנשים שונים.
בלי לנסות לפרוט את כל התורה על רגל אחת, יש כמה דברים שאף אחד לא מתווכח שהם מגדילי אושר:
בריאות, משפחה וקהילה, משמעות, נתינה, חופש אישי ואמון, סביבה נעימה, והנאה מרגעים קטנים בחיים.
זה למשל האושר ואושר הפרטי שלי, מחייכות על ספסל בקופנהגן
להסתכל למציאות בעיניים
בדו״ח על המדינות המאושרות בעולם דנמרק מככבת כבר שנים בראש הסולם (מקום 2 השנה אחרי פינלנד). ובכל זאת, אי אפשר לכתוב פוסט על דנמרק בלי להזכיר את החורף הדני, שהוא ארוך, וקר וחשוך וקשה, ואת אחוזי ההתאבדות והדיכאון.
מיק מדבר על זה שהכל יחסי, ושיש אנשים מאושרים יותר ופחות.
הרבה פעמים במציאות נתונה שאי אפשר, או קשה לשנות, הבחירה שלנו איך להתמודד עם המציאות מכתיבה את רמות האושר שלנו. וכאן אני מאמינה שיש לנו השפעה על החיים שלנו ועל אחרים. ככל שנפתח חוסן, נלמד כלים להתנהלות במצבי אי וודאות, נדע להתמודד עם קונפליקטים, לנהל רגשות ומערכות יחסים, תהיה לנו יכולת טובה יותר להגיב ולשרוד משברים ומצבי חיים.
בימים סוערים כמו שאנו חווים היום, ברמה האישית, ברמה הלאומית, ובאופן כללי בעולם שנראה שהולך ומקצין. באקלים שמשתגע, ביוקר המחיה ובעוד כל כך הרבה דברים שגורמים לאנשים סבל, לא פשוט לדבר על אושר.
דווקא בימים כאלה, אני נאחזת במה שטוב.
- באנשים הטובים בדרך שרוצים ליצור כאן עולם יפה וטוב יותר
- בדברים הקטנים שיכולים להגביר טוב: נתינה, חיוך, חיבוק ואהבה
- בקידום בריאות ואיכות חיים
- בלשכנע ארגונים שעובדים שמחים הם הבסיס לצמיחה ושגשוג שלהם ושל העולם
- בלחלום מודלים כלכליים וחברתיים חדשים, לעודד חיבור בין אנשים, חיבור לטבע ולקצב נכון יותר
דווקא בימים כאלה חשוב להמשיך לדבר על אושר, ובעיקר לעשות.
אני בוחרת לסיים בציטוט של מיק, ולאחל לכולנו יותר מכל המילים הדניות האלה שכל כך קשה להגות אותם, ובכל זאת אני בוחרת לחיות בהשראתם.
“Live life today like there is no coffee tomorrow.” Meik Wiking
