מה שלומך, באמת?

לשאול, לעצור, להקשיב.

להקשיב באמת,

להיות בנוכחות.

לפתוח לא רק את האזניים,

אלא גם את הלב.

להסתכל בעיניים.

לקלוט גם את מה שלא נאמר,

את סימני הגוף,

את הניואנסים.

לשמוע את השתיקות שבין לבין,

לא לפחד מהשקט הזה

שנוצר לפעמים,

כי שם נולדות תובנות,

כי משם מדברת אינטואיציה.

להקשיב באמת,

בלי שיפוטיות,

בלי לייעץ,

בלי להתערב ולהתערבב,

בלי לספר את הסיפור שמייד עולה לנו בראש.

להתעניין,

להיות שם בשבילה, נוכחת.

וככה, אותו הדבר בדיוק,

בשבילך.

לשאול גם אותך,

מה שלומך באמת?

ולהקשיב.

להקשיב לגוף, להקשיב ללב.

ככה נוצר חיבור אמיתי.

להיות החברה הכי טובה שלה,

ולהיות החברה הכי טובה שלך בעצמך.