top of page
Post: Blog2 Post

מחשבות על קצב


פעם, לפני המון שנים, אנשים חיו בקצב אחר.

בקצב של הטבע.

הם נדדו על פני היבשת לפי עונות השנה,

אכלו את מה שהיה בסביבתם, (כי לא היו מטוסים שיטיסו אותם מהקצה השני של העולם).

הם קמו עם הנץ החמה והתארגנו לשינה עם שקיעתה.


מעגל החיים נע בהתאם למולד הירח ושינויו במהלך החודש.

טקסים ומנהגים סבבו סביב הקצב של היקום -

יום ולילה,

גאות ושפל,

חורף קיץ סתיו ואביב,

זריעה וקציר,

חגים ומועדים,

מעגל החיים.

מברכים את תוצרת הארץ ואת כוחות הטבע.


גם הגוף שלנו, מתאים את עצמו לקצב של היקום.

כל מערכת, איבר ותא בגוף מתנהלים לפי שעון,

מה שנקרא במונח המדעי circadian rhythm.

הלב פועם במקצב משתנה,

הנשימה, לפעמים היא עמוקה ושלווה ולפעמים שטוחה ומהירה,

השרירים, מתכווצים ונרפים בעקבות מאמץ ומנוחה,

מחזורי שינה וערות מסתנכרנים עם אור היום ועם רדת החשיכה.

לכל איבר שעון ביולוגי מדויק - לרחם, קיבה, לכבד, לכליות, כל איבר בפני עצמו וכולם יחד בהרמוניה מושלמת.


ואנחנו?

אנחנו התרחקנו מהטבע ומהגוף.

יצרנו לעצמו קצב אחר,

קצב ממהר.

העולם השתנה, אבל הגוף שלנו הוא אותו גוף כבר כל כך הרבה שנים.

אותו גוף כמו של הנוודים והזורעים והקוצרים.


אני מבקשת למצוא (אולי להמציא?) את הגשר בין הקידמה והקדום,

בין העולם החדש והטוב ובין טבע הבריאה שלנו כבני אדם, בין טכנולוגיה וחדשנות ובין חכמת הגוף, פירות האדמה, המשפחה, הקהילה והעולם. בין קבצי הידע העצומים, ובין חכמה שהספקנו לשכוח.


מתוך השיבוש אני בוחרת קודם כל להתחבר לקצב שלי, למסך רעשים ולהקשיב.

  • להבין מה נכון לי?

  • מה עושה לגוף שלי טוב?

  • מה הכאב שלי מנסה לספר לי?

  • למה אני לא מקשיבה?

  • מתי אני רעבה?

  • איזה מזונות נכונים לי? מה מכביד? מה משמח?

  • מתי אכלתי מספיק?

  • מה מיותר וכבר לא משרת אותי?

  • מתי הגוף שלי עייף ומבקש לישון?

  • מתי אני רצה מהר מדי ולמה?

  • ולאן?

  • מה מרחיב לי את הלב?

  • ומה מכווץ?

  • מה השעות שבהן אני במיטבי?

  • מה בא לי? פשוט כי בא לי.

  • מה האינטואיציה מספרת לי?

  • מתי אני שוכחת לנשום?

  • על מה אני לא מעזה לחלום?

במדיטציה, בכתיבה, בבישול או במקלחת, אני מדברת איתי. שואלת.

לפעמים בשקט בשקט ולפעמים כותבת.

אני יושבת במרפסת או יוצאת להליכה בפארק,

סופגת את כל היופי הזה של הטבע, של חילופי העונות.

נושמת נשימה עמוקה,

מרגישה את האדמה מתחת לרגליים,

וחולמת על המון אנשים שיפגשו את הקצב שלהם מחדש.

ואז כמו בשרשרת, הגוף, הטבע והארץ יתחברו לקצב הקדום שלהם.

יתחברו אחד לשני.ה

יתחברו לפעימת הבריאה.



68 צפיות2 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

2 Comments


פוסט מעולה

כלכך נכון כמה התרחקנו

תודה טליה

Like
Talya Landau
Talya Landau
Nov 13, 2022
Replying to

תודה אבי, אכן התרחקנו אבל אני אופטימית שיש תנועה חזרה ויש אנשים טובים כמוך :) שהם שותפים לדרך חזרה

Like
bottom of page